השם בעברית: אספרגוס
השם באנגלית: ASPARAGUS
השם המדעי: ASPARAGUS OFFICINALIS
כללי: האספרגוס מוכר כירק וכצמח מרפא מקדמת דנא. המצרים השתמשו בו כבר לפני יותר מ4,500 שנים, והיוונים והרומאים כבר במאה השנייה לפני הספירה. כצמח מרפא שימש האספרגוס אשר גדל פרא. נחשב לירק פופולארי וגדל באזורים שונים באירופה. צמח רב שנתי דורש קרקע רכה וחולית ולא לחה מידי. מגודל בערוגות מדושנות בהן נועצים צמחים מהמשתלה בני שנה ומכסים מידי תקופה בשכבות נוספות עד לקטיפה. ישנם שלושה סוגי אספרגוס הנבדלים האחד ממשנהו בצבעם, לבן, ירוק וסגול המקובל מאד בצרפת. האספרגוס הוא ירק רגיש ויש לטפל בו בזהירות. ההכנה היא על ידי בישול לאחר קילופו, קיצוץ משני צידי הגבעול. מבשלים בעמידה ורצוי לקשור את החבילה. צורכים את הגבעול.
ביהדות: אגדה יהודית עתיקה מזכירה את האספרגוס כדמוי אצבעות אדם.
המקור: הרומאים הפיצו את האספרגוס מצפון להרי האלפים אך שם הוא מתגלה רק במאה השש עשרה ונחשב למעדן יקר עם ערך בריאותי מינימלי. גדל בארצות אירופה, רוסיה ואנגליה.
הרכב: ויטמין A, ויטמין B1, ויטמין E, חומצת אמינו מסוג אספרגין, חלבונים, שומן, סוכר, צלולוז ואפר. 26 קלוריות ל 100 גרם.
שימושים: זרעי האספרגוס שימשו בעבר כתחליף לקפה, זנים מסוימים שימשו רק לקישוט, מבושל יחד עם תפוחי אדמה צעירים וחמאה מותכת, רוטב הולנדז ובשר ופרמזן.
רפואי: כצמח מרפא שימש האספרגוס כחומר משתן ומשלשל וכתרופה למחלת הצהבת. הייתה אמונה ואולי קיימת גם היום כי לאספרגוס תכונות של אפרודיזיאק, דהיינו, מעורר תשוקה. את השורש סוחטים למיץ כמו את הגבעול. מסייע לסובלים מאבנים בכליות, כאבי שינים והפרעות בראייה.
אזהרה: צריכת אספרגוס בכמויות עלולה לגרום להיווצרות דם בשתן.
השאירו תגובה