השם בעברית: זרעי פשתן (פשתה תרבותית)
השם באנגלית: LINEN
השם המדעי: LINUM USITATISSIMUM
כללי: צמח מסוג פשתן ממשפחת הפשתיים. צומח באזור אגן הים התיכון ועד הודו. בוית לראשונה באזור הסהר הפורה והיה הגידול העיקרי במצרים העתיקה. צמח חד שנתי המגיע לגובה של 1.20 . עלים ירוקים, פרח כחול בהיר, פרי הפשתן הוא כמוסה עגלגלה ובה מספר זרעים. הזרעים קטנים מעט כמו זרעי הסומסום, והם משמשים למאכל ותרופות. זרעי פשתן מגיעים כגרגרים שלמים, במצב טחון, או כשמן. כל צורה מתאימה לסוג אחר של טיפול ורגישות. לזרעי פשתן שני צבעים – חום אדמה וחום זהוב כאשר מעטים ההבדלים ביניהם. ניתן להשיג בחנויות טבע ויש לשמור בקירור.
המקור: זרעי הפשתן נמצאים בתפריט כבר אלפי שנים. היה מוכר ביוון העתיקה כדגן בעל יתרונות בריאותיים ומהווים חלק מתזונת בני האדם ובעלי החיים באסיה, אירופה ואפריקה. כשהפשתן זכה לפופולאריות בשל שימושיו התעשייתיים איבד מחשיבותו כמזון והיום זוכה לתחייה מחודשת בקרב תזונאים, שפים וצרכנים המודעים לבריאותם. הסיבה לכך היא יתרונות רפואיים מוכחים, בולטים בטיפול במספר בעיות בריאות ומחלות.
הרכב: זרעי פשתן עשירים בחומצות אומגה 3, אשר באמצעותן ניתן להוריד את רמת הכולסטרול בדם, לייצב את רמת הסוכר בדם ולהפחית את הסיכון למספר מיני סרטן, זיהומים דלקתיים כמו אסטמה. בנוסף לאומגה 3 יש גם שני מרכיבים חשובים נוספים והם ליגנאן וסיבים המתפקדים כנוגדי חמצון.
ביהדות: במסורת היהודית מוזכר הפשתן עם איסור השעטנז, ערוב צמר ומשנה האסור מטעמי כשרות.
שימושים: הסיבים, הזרעים וחלקים אחרים משמשים לייצור בד, תרופות, צבעים, נייר, רשתות דיג וסבון. הצמח גם משמש לנוי. הבד הנארג מסיבי הפשתן נחשב לבד עמיד ואיכותי ומאחר ובעבר יצרו ממנו את כלי המיטה נותר השם LINEN כשם תחליף לכלי מיטה עד היום. אריגת הפשתן נעשית בשתי וערב. שמן הפשתן משמש הרבה בתעשיית הצבעים. ניתן לצריכה ישירה או מרוח עם דבש על לחם, מפוזר על סלט, דגנים או מאכלי חלב, קציצות בשר או כל מאפה שהוא.
רפואי: זרעי פשתן מסייעים במלחמה במחלות שונות החל מסוכרת דרך מחלות עיניים ועד לסרטן השד. מחקרים בחולדות ובמידה מסוימת בבני אדם מראים כי השימוש בזרעי פשתן מצמצם גידולים סרטניים, משפיע על מחלות לב ומניעתן, סוכרת, תחלואי גיל המעבר ועוד. לאומגה 3 יש השפעה על סוגי פגיעה בעיניים. מינון מומלץ הוא כף שמן פשתן ליום למבוגר.
השאירו תגובה